כאן בארץ המצב כרגיל לא נורמלי. הכיצד ניתן לצפות בארץ היהודים שיהיה משהו נורמלי ?פסח זה זמן לחשבון נפש.
בפסח, הציבור היהודי נהפך להיות לעם.היציאה ממצרים, משעבוד, מעבדות, מחוסר אונים מדיני, חברתי, כלכלי ומשפחתי הוא זה שהביא אותנו לידי עצמאות, עצמאות של עם ללא ארץ.
הסתובבנו במשך 40 שנה במדבר, היינו עם, ללא ארץ.היה זה שיעור לדורות, שיעור שלמדנו אותו היטב. עובדה היא, שבמשך אלפי שנות הגלות, נשארנו עם ללא ארץ.
למעשה, מאז אלפיים שנה, זו לנו לראשונה לזכות בארץ משלנו.
אכן, מאז קמה המדינה לפני 61 שנים, הצלחנו בדברים מדהימים.
די אם נחשוב על עצמאות כלכלית, עליה אדירה של מיליוני יהודים לישראל, פיתוח תעשיה וטכנולוגיות מהשורה הראשונה. אכן, המח היהודי בקטעים האלו לא אכזב.
הבעיה המרכזית באותם יהודים שחיו בגלות במשך 2000 שנה, שהגלות נשארה בהם.
אכן, יצאנו ממצרים אך מצרים לא יצאה מאתנו.
חוסר היכולת שלנו לתת כבוד לאחר, ואני מתכוון בראש ובראשונה לאחר שלנו, למי שחושב אחרת מאתנו, וכמובן, חוסר היכולת שלנו לתת כבוד לאחר הפלסטינאי, הערבי.
השילוב של הראש היהודי הטוב עם הנפש היהודית הפגועה לאורך שנות גלות, הינו שילוב קשה שלצערי את תוצאותיו אנו רואים במשך עשרות שנים.
כאן בישראל, אנחנו ממשיכים להתנהג כאילו אנחנו בעלי הבית של העולם, כאילו הכל סובב סביב ישראל.באיזו גאווה עילאית הכריז שר החוץ החדש ליברמן, שהסכם אנאפוליס מת, שאם סוריה רוצה שלום, אז בבקשה, שלום תמורת שלום, בלי ירידה מהגולן, אם אנחנו רוצים שלום, עלינו להתכונן למלחמה.
איזה אידיוט, אך גרוע מכך, איזה אידיוטים בחרו בו ובנתניהו.
הרי רק לפני עשר שנים, זרק הציבור את נתניהו מראשות הממשלה.
כן, אני יודע היטב שנתניהו יכול להפתיע ולעשות שלום.
אשרי המאמין.
אובאמה, עם כל הכבוד אליו, וקלינטון עם כל הכבוד אליה, ינסו לאלץ את נתניהו וחבורתו לעשות שלום.
אך למען ההגינות, שלום בלי פיוס, יביא להמשך שפיכות דמים.
אני יודע שאינני משדר אופטימיות, אך להיות ריאלי ולראות את המציאות, יותר חשוב מאשר לצבוע את המציאות בצבעים אופטימיים.
נאחל לכולנו שיהיה חג פסח שמח.
אין לי ספק, שאם הפלסטינאים יזכו לעצמאות אם יהיה פיוס בינינו, העולם כולו יהנה מכך ובראש ובראשונה אנחנו כאן, הישראלים והפלסטינאים.
אני אמשיך לעשות מה שאני יודע, לדבר לציבור באמצעות התקשורת, ולנסות להראות לציבור את האמת סביב הפיוס והשלום.
שלכם.
חג שמח
יצחק